"אני אדבר איתך בכנות. משבר הקורונה רק העצים בעיות שכבר היו קיימות במערכת החינוך. אני הייתי מורה למתמטיקה במשך 12 שנה, אני מכירה את המערכת מלפני ומלפנים ובשלב מסוים הבנתי שהיא פשוט לא עובדת. באמת, בתור מבוגרת ומורה אני יכולה להבין את התלמידים שלא מסתדרים בבית הספר ולא מצליחים ללמוד דרכו. הכיתות גדולות, יש המון עומסים, אין שום ניסיון לדרבן את הילדים ללמידה אמיתית.

אני אספר לך יותר מזה: יש הרבה לחץ מתוך המערכת להכניס תלמידים בכוח לתוכניות של 5 יחידות במתמטיקה. גם אם הילד לא מתאים מבחינת הרמה שלו ויקבל ציון עובר בקושי בבגרות, את בית הספר זה לא מעניין, בית הספר בעיקר מקבל תגמול על כל ילד נוסף ב-5 יחידות ולא על הציון שלו. בשלב מסוים הבנתי שיש גבול ועזבתי את המערכת. הקמתי בית ספר ללימודי 4 ו-5 יחידות מתמטיקה שבו טובת הילד היא במרכז העניינים – בלי פוליטיקה ובלי רעשי רקע. 

הגעתי למסקנה שתלמיד רגיל, גם אם הוא מעל הממוצע, לא יצליח באמת להתקדם בחומר בלי עזרה פרטנית. בקורונה זה התחדד אף יותר. ילדים מאבדים ריכוז בכיתה פיזית של 30 תלמידים, אז ב'זום' עם 30 חלונות שאף אחד לא רואה אם אתה באמת מקשיב ומבין? מספיק אי הבנה קטנה של אחד היסודות, כדי לערער את כל הביטחון בחומר המתקדם, ולכישלון או ציון נמוך בבגרות".

"תראי, בזמן המשבר כמובן שהעברתי את הכל לאונליין. אבל לפני הקורונה וגם אחריה, היה אפשר להגיע פיזית למבנה שהקמתי בחצר שלי בבנימינה, לשבת אחד על אחד ולקבל את החומר. קצת מצחיק לקרוא לזה בית ספר, כי מדובר רק בלימודי מתמטיקה, עם דגש על הכנה לבגרות לתלמידי 4 ו-5 יחידות בכיתות י' עד י"ב, אבל חייבים להבין שזה ממש לא עוד שיעור פרטי או מה שנהוג לכנות תגבור במתמטיקה".