"ישבנו ברכב מחוץ למרפאה ואשתי פשוט בכתה," מספר אורי (34) מירושלים, "עשיתי בדיקת זרע והתוצאות היו לא טובות – ספירה נמוכה, תנועתיות כמעט אפסית. הרופא אפילו לא מצמץ כשהוא אמר: 'תשמע, עם המספרים האלה? אין סיכוי לטבעי. תתחילו IVF'.

באותו רגע הרגשתי שהקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים. לא רק שהחלום להיות אבא התרחק, אלא שהבנתי שאשתי הולכת להתחיל מסע של זריקות, שאיבות והורמונים – על בעיה שהיא בכלל לא שלה…"

הסיפור של אורי הוא לא מקרה בודד, הוא תופעה נפוצה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ב-50% מהמקרים של אי-פריון, הבעיה נמצאת אצל הגבר. אבל בפועל? המערכת הרפואית שולחת כמעט אוטומטית את האישה לטיפולים.

"יש כאן פער שעולה לזוגות בבריאות ובדמעות," מסביר יונתן דרור. יחד עם אשתו נעמי, מומחית לרפואה סינית עם התמחות בבתי חולים לפוריות בסין, הם הפכו בשנים האחרונות לתקווה של אלפי זוגות. "רואים מספרים נמוכים ומיד שולחים ל-IVF. אבל רבים לא שואלים את השאלה הפשוטה: למה המפעל לא מייצר זרע תקין מלכתחילה?"